History of the house
In 1861, Father Marie-Alphonse Ratisbonne began to build the convent of Saint John in Montana in Ein Karem so as to enable the Sisters of Our Lady of Sion in Jerusalem and their pupils to savor the pure air of the Judean hills. The Jerusalem foundation was the first one of the young Congregation of Our Lady of Sion made outside of France.
The congregation was founded in the middle of the 19th century by Théodore Ratisbonne, Alphonse's older brother. Alphonse, who had become Father Marie, arrived in Jerusalem in 1855, and the following year he began to build the Ecce Homo convent in the Old City, on the Via Dolorosa.
Following the massacres in Lebanon (1863), the Ein Karem convent started very soon to take in orphan girls. The sisters began to serve the village through a school and a dispensary. After the departure of the Arab population in 1948, and above all after Jerusalem's unification in 1967, the house gradually became a guest house, and it has remained that until the present.
Father Marie had his own little house in the convent garden. That is where he died, and he is buried in the convent cemetery. Some memoirs have been gathered together in his house; an exhibit recounts Father Marie's life, the history of the foundation of the Sisters of Sion in Jerusalem, as well as that of the (male) Religious of Sion: a technical school for boys, "Saint Peter of Sion", which later became Ratisbonne.
In 2001, collaboration began with the Chemin Neuf Community. It was founded in Lyon in 1973 by a Jesuit, Father Laurent Fabre; in it, men and women, people living in consecrated celibacy and married couples, as well as members of various Churches are gathered together.
L'histoire de la maison
C'est en 1861 que le Père Marie-Alphonse Ratisbonne entreprend de construire le couvent de Saint Jean in Montana - à Aïn Karim - pour permettre aux Religieuses de Notre Dame de Sion de Jérusalem et à leurs élèves de goûter l'air pur des montagnes de Judée.
La fondation à Jérusalem était la première hors de France de la jeune Congrégation de Notre Dame de Sion fondée au milieu du 19ème siècle par Théodore Ratisbonne, frère ainé d'Alphonse. Arrivé à Jérusalem en 1855, Alphonse, - devenu Père Marie - avait commencé dès l'année suivante la construction du couvent de l'"Ecce Homo", situé dans la Vieille Ville sur la Via Dolorosa.
Très vite, le couvent d'Aïn Karim accueille des orphelines, à la suite de massacres au Liban (1863). Les soeurs se mettent au service du village au moyen d'une école et d'un dispensaire. Après le départ de la population arabe en 1948, la maison devient peu a peu, et surtout après l'unification de Jérusalem en 1967, maison d'accueil, ce qu'elle est jusqu'à aujourd'hui.
Le Père Marie avait sa petite maison à lui dans le jardin du couvent. C'est là qu'il est mort et enterré dans le cimetière du couvent. Dans sa maison sont rassemblés quelques souvenirs ; une exposition retrace la vie du Père Marie, l'histoire de la fondation des Soeurs de Sion à Jérusalem ainsi que celle des Religieux de Sion : une école technique pour garçons "Saint Pierre de Sion" devenue par la suite Ratisbonne.
En 2001, commence la collaboration avec la Communauté du Chemin Neuf. Fondée à Lyon en 1973 par un jésuite, le Père Laurent Fabre, elle rassemble des hommes et des femmes, célibataires consacrés, ou mariés, membres de différentes Eglises.
ההיסטוריה של המקום
בשנת 1861 החל האב מרי-אלפונס רטיסבון לבנות את מנזר "יוחנן בהרים" בעין-כרם וכך אפשר לאחיות "נוטר-דאם- דה-ציון" ותלמידותיהן "לטעום" את טעמו הנפלא של האויר הטהור של הרי יהודה.
קהילת הנזירות הצעירה שהוקמה בירושלים היתה הקהילה הראשונה של מסדר "נוטר-דאם-דה-ציון" אשר הוקמה מחוץ לצרפת.
מסדר "נוטר-דאם-דה-ציון" נוסד באמצע המאה ה-19 על ידי תיאודור רטיסבון, אחיו הגדול של אלפונס רטיסבון. אלפונס שהיה עכשיו ל"אב מרי" הגיע לירושלים בשנת 1855 והחל לבנות את מנזר "אצ'ה הומו" ( Ecce Homo ) על דרך ה"ויה דלורוסה" בעיר העתיקה.
בעקבות הטבח הגדול בנוצרים שהיה בלבנון בשנת 1863 קלט המנזר בעין-כרם אל בין כתליו יתומות שהגיעו מלבנון, אז גם הקימו הנזירות בית ספר בכפר ומרפאה.
אחרי שנטשה האוכלוסייה הערבית את המקום ב-1948 ובעקר אחרי איחוד ירושלים בשנת 1967 הפך בית המנזר בהדרגה לבית הארחה ונשאר כזה עד היום.
האב מרי התגורר בתחומי המנזר בבית קטן משלו עד יום מותו, ונקבר בבית הקברות הקטן שבמנזר.
אוסף עשיר מזכרונותיו של האב מרי, הכולל מסמכים אישיים המספרים את סיפור חייו המסעיר, כמו גם את השתלשלות הקמת קהילה האחיות "נוטר-דאם-דה-ציון", ואת קהילת הנזירים של "נוטר-דאם-דה ציון" והקמת בית הספר הטכני "סנט פיאר דה ציון" (" Saint Pierre de Sion ") אשר יותר מאוחר היה למוסד המוכר "רטיסבון".
מאז שנת 2001 פועלת קהילת "נוטר-דאם דה ציון" (Notre Dame de Sion) בעין-כרם בשיתוף עם קהילת Chemin Neuf.
